כמות, מיקום ותחזוקה: התקנת מטף כיבוי אש בבניין מגורים או עסק

מטף כיבוי אש בבניין הוא אמצעי חיוני להתמודדות עם מוקדי שריפה קטנים עד להגעת כוחות הכיבוי ולפינוי בטוח של השוהים במקום. תפקידו לאפשר תגובה ראשונית כאשר האש עדיין מקומית ואפשר לגשת אליה מבלי לסכן את המשתמשים. חשוב להבין שמטף אינו תחליף למערכת גילוי אש, לפינוי מסודר או להזעקת שירותי החירום.

מטף שאינו גלוי, חסום או לא מתאים לסוג השריפה האפשרי לא יספק הגנה מספקת. האחריות לבדיקה, התקנה והנפקת מסמכים, כאשר נדרשים, היא של הספק המוסמך שמבצע את העבודה. לקבלת ייעוץ מקצועי, בדיקה או התקנה, ניתן להשאיר פרטים באתר ולפנות לספק מוסמך.

מה קובעים התקן והרגולציה לגבי מטף כיבוי אש בבניין בישראל

דרישות למטף כיבוי אש בבניין משתנות לפי סוג המבנה, שטחו, רמת הסיכון והפעילות המתקיימת בו. אין כלל אחיד לכל הבניינים.

המסגרת המקצועית המרכזית כוללת את תקן ישראלי ת"י 129, את דרישות רשות הכבאות וההצלה לישראל ואת המפרט האחיד של רשות הכבאות וההצלה. כל אחד מהם מתייחס להיבט אחר של בטיחות האש, ולכן יש לבחון את כל הדרישות יחד. התקן עוסק בין היתר בהתאמת המטפים ותחזוקתם, והמפרט האחיד משמש בסיס לדרישות בטיחות אש בהליכי רישוי עסקים, בהתאם לסוג הפעילות ולמאפייני המקום.

מספר המטפים, מיקומם וסוג חומר הכיבוי נקבעים על פי מאפייני הבניין והסיכון שבו, לאחר בחינה מקצועית.

אילו נתונים משפיעים על דרישות המטפים

בעת התאמת מטף כיבוי אש בבניין, הספק המוסמך בוחן את מכלול התנאים, ולא רק את שטח הרצפה. בין השיקולים המרכזיים:

• סוג המבנה: מגורים, עסק, מבנה ציבור, מחסן או אזור שירות.
• שטח המבנה והחלוקה הפנימית: מסדרונות, חדרים, קומות, מדרגות ויציאות.
• מקורות הסיכון: לוחות חשמל, מטבח, ציוד מכני, חומרים דליקים או אחסון מסחרי.
• רמת הסיכון והפעילות במקום: שימוש שקט למגורים שונה מפעילות עסקית או תעשייתית.
• נגישות ופינוי: המטף צריך להיות גלוי, נגיש ואינו חסום.

אין להעתיק את הסידור מבניין סמוך, שכן מבנים דומים עלולים לדרוש פתרונות שונים בהתאם לפעילות ולסיכונים.

בחירת סוג המטף ומיקומו

סוג המטף צריך להתאים לסוג השריפה האפשרי. לדוגמה, מטף המיועד לסיכון חשמלי אינו בהכרח הבחירה הנכונה לשריפה של חומרים אחרים. הבחירה נעשית לפי סביבת השימוש, חומר הכיבוי והסיכון הצפוי.

מיקום נכון אינו מסתכם בתליית המטף על הקיר. יש לוודא שניתן להגיע אליו ללא מעבר דרך אזור האש, לזהות אותו במהירות ולשלוף אותו ללא צורך להזיז ציוד אחר. אין להציב מטף במקום שבו הוא עלול להיפגע, להירטב או להיחסם.

תחזוקה ובדיקות תקופתיות

גם מטף שנבחר והוצב כראוי דורש תחזוקה. הבדיקה כוללת את מצב המכל, אמצעי ההפעלה, החיבורים, סימני פגיעה, נגישות וסימנים המעידים על שימוש או ירידת תקינות. אופן הבדיקה והטיפול משתנה לפי סוג המטף וחומר הכיבוי שבו.

הבסיס המקצועי לתחזוקת מטפים מופיע בת"י 129 חלק 1. ניתן לעיין במסמך באתר מכון התקנים הישראלי: תקן ת"י 129 חלק 1. הבדיקה צריכה להתבצע בידי ספק מוסמך, שיתעד את הפעולה ויסביר אילו תיקונים או החלפות נדרשים.

ההבדל בין מגורים, עסקים ומבני ציבור

בבניין מגורים הדגש הוא על נגישות בשטחים המשותפים ועל התאמה לתשתיות ולסיכונים הקיימים. בעסק נבחנים גם סוג הפעילות, קבלת קהל, ציוד העבודה ותנאי הרישוי. במבנה ציבור יש לבחון את תנועת האנשים, אזורי השירות, המעברים ויכולת הפינוי.

בעסק הטעון רישוי, יש לבדוק את דרישות המפרט האחיד של רשות הכבאות וההצלה ואת ההנחיות של רשות הכבאות וההצלה לישראל. הצורך באישור או במסמך מטעם הרשות תלוי בסוג העסק, במאפייני המבנה ובהליך הרישוי. מומלץ לאמת את הדרישה הספציפית מול הרשות או ספק מוסמך.

לפני רכישה, התקנה או שינוי במיקום מטפים, בדקו את דרישות התקן הספציפיות לבניין שלכם. ספק מוסמך יכול לבצע סקר במקום, להתאים את סוגי המטפים ואת פריסתם, לבדוק את הציוד ולסייע בהכנת מסמכים לרישוי או לביקורת.

כמה מטפים צריך בבניין ואיפה ממקמים אותם בפועל

מספר מטפי כיבוי אש בבניין נקבע לפי שטח המבנה, מספר הקומות, השימוש העיקרי ורמת הסיכון בכל אזור.

אין מספר אחיד שמתאים לכל בניין. הדרישה משתנה לפי התקן, מאפייני המבנה, סוג הפעילות והתשתיות. גם מספר המטפים לבדו אינו מספיק: יש להתאים את סוג המטף, מיקום ההתקנה ונגישות הציוד לתרחישי הסיכון האפשריים.

הגורמים המרכזיים שקובעים את היקף הפריסה:

• שטח המבנה - שטח גדול יותר עשוי לדרוש פריסה רחבה יותר.
• מספר הקומות - בכל קומה נבחנים המעברים, גרמי המדרגות, אזורי השירות והמרחק מנקודות היציאה.
• השימוש העיקרי - משרד, מחסן, מטבח, חדר מכונות או אזור מסחרי כוללים סיכונים שונים.
• רמת הסיכון - ציוד חשמלי, חומרים דליקים, עבודות חמות או אחסון מיוחד משפיעים על סוג המטף ומיקומו.
• מצב התשתיות - מערכות כיבוי אש, ברזי כיבוי אש, גישה לרכב חירום ואמצעי התרעה.

איך בוחרים את מיקום המטפים

מטף צריך להיות גלוי, נגיש וזמין לשליפה מהירה, בלי לעבור דרך אזור האש ובלי להזיז ציוד אחר. אין להציב אותו מאחורי דלת נעולה, בתוך ארון עמוס, מאחורי ריהוט או בנקודה שבה הוא עלול להירטב ולהיפגע.

יש לתת עדיפות לנקודות שבהן אנשים עוברים באופן טבעי, כמו ליד יציאות, במבואות ובסמוך לגרמי מדרגות. עם זאת, אין להציב מטף בתוך דרכי מילוט אם הוא מצמצם את רוחב המעבר, מפריע לפתיחת דלת או יוצר מכשול בזמן פינוי.

הפריסה צריכה להיבחן יחד עם דרכי מילוט, שילוט החירום, מערכות כיבוי אש וברזי כיבוי אש. מטף אינו מחליף מערכת קבועה, ואינו פותר לבדו בעיות של גישה, פינוי או כיבוי באזור בעל סיכון מוגבר.

דוגמה להמחשה: בניין משרדים בן 5 קומות

בבניין משרדים בן 5 קומות, אפשר להציב מטפים בנקודות נגישות בכל קומה, בקרבת אזורי מעבר ויציאה, ובמקומות שבהם קיימים לוחות חשמל, ציוד משרדי או חדרי שירות. ההחלטה המדויקת תלויה בתוכנית הקומה, במיקום דרכי המילוט, בסוג הציוד ובפריסת התשתיות.

הספק המוסמך בוחן גם אם מטף בקומה מסוימת יישאר נגיש בזמן עשן, פינוי או חסימה חלקית של המעבר. הוא יכול להשוות בין מיקום ליד חדר מדרגות לבין מיקום סמוך לאזור הסיכון, ולבחור נקודה שאינה חושפת את המשתמש לסכנה מיותרת.

מטף ממוקם נכון רק כאשר אפשר לזהות אותו, להגיע אליו ולשלוף אותו בלי לסכן את נתיב המילוט.

יש לתעד את פריסת הציוד ואת אמצעי הבטיחות בתוך תיק שטח, בהתאם למסמכים ולדרישות המתאימים למבנה או לעסק. תיק השטח מסייע בהבנת מיקום המטפים, ברזי כיבוי אש, מערכות כיבוי אש ודרכי המילוט, אך תוכנו צריך להיבדק לפי מאפייני האתר.

לפני שינוי מיקום, רכישת ציוד או הכנת העסק לרישוי, מומלץ לבקש מספק מוסמך לבצע סקר במקום. הספק יכול לבדוק את המבנה, להציע פריסה מתאימה, לבצע את הבדיקה התקופתית ולהסביר אילו מסמכים נדרשים מול הגורם המוסמך.

סוגי מטפים נפוצים לשימוש בבנייני מגורים ועסקים

מטף כיבוי אש בבניין נבחר לפי סוג החומר שעלול לבעור, מיקום הסיכון, דרכי הגישה ודרישות התקן הרלוונטיות למבנה.

הסוג הנפוץ אינו בהכרח המתאים לכל נקודה. מטף שנמצא ליד לוח חשמל, מטבח, מחסן או חדר שירות צריך להתאים לתרחיש השריפה האפשרי ולסביבה שבה המשתמש יפעיל אותו.

סוגי המטפים והשימושים שלהם

• מטף אבקה: מתאים למגוון מצבי שריפה, כולל ציוד חשמלי וחומרים דליקים מסוימים. האבקה משאירה לכלוך ועלולה לחדור לציוד רגיש.
• מטף קצף: מתאים בעיקר לשריפות של חומרים מוצקים ולנוזלים דליקים, בהתאם לסימון שעל המטף. אין להשתמש בו על ציוד חשמלי פעיל אלא אם הייעוד לכך מצוין במפורש.
• מטף CO2: מיועד בעיקר לציוד חשמלי ולחלק מהנוזלים הדליקים. אינו משאיר אבקה או קצף, ולכן עשוי להתאים לחדרי מחשוב ולוחות חשמל, אך יש לבדוק את התאמתו לתרחיש ולחלל.
• מטף מים: מתאים לשריפות של חומרים מוצקים כמו נייר, עץ או טקסטיל. אינו מתאים לשריפות חשמל או לחומרים שעלולים להגיב עם מים.

איך בוחרים את הסוג המתאים

בדקו את סימון סוגי השריפות שעל המטף, את אמצעי הבטיחות הנלווים ואת הסיכון שנמצא בסביבה. במשרד עם ציוד אלקטרוני הדגש עשוי להיות שונה מזה של חדר אשפה, מחסן, מטבח או חדר מכונות.

• סוג החומר: נייר, עץ וטקסטיל אינם יוצרים את אותו סיכון כמו שמן, דלק או ציוד חשמלי.
• רגישות הציוד: אבקה עלולה לזהם מערכות, בעוד CO2 אינו משאיר שאריות באותו אופן.
• נגישות המשתמש: המטף צריך להיות ברור לזיהוי, נגיש להפעלה ומתאים לתנאי המקום.
• מאפייני המבנה: יש לבחון את חלוקת הקומות, אזורי השירות, תשתיות החשמל ודרכי המילוט.
• דרישות התקן והגורם המוסמך: הבחירה הסופית צריכה להיבדק לפי המסמכים והדרישות החלים על הבניין או העסק.

מטף מתאים הוא מטף שנבחר לפי הסיכון במקום, לא לפי המיקום הפנוי בלבד.

אין להחליף מטף מסוג אחד באחר רק מפני שהוא זמין או נראה דומה. ספק מוסמך יכול לבחון את מאפייני המבנה, את סוגי הסיכונים ואת פריסת אמצעי הכיבוי, ולהמליץ על ציוד מתאים לדרישות. הוא גם יכול לבצע בדיקה תקופתית ולהסביר כיצד לשלב את המטפים עם מערכות כיבוי אש, שילוט ונהלי פינוי.

תחזוקה ובדיקות תקופתיות למטפים - מה חובה לדעת

מטף כיבוי אש בבניין דורש תחזוקה ובדיקה תקופתית לפי ת"י 129 חלק 1, באמצעות תחזוקאי מטפים מוסמך בלבד. הבדיקה אינה מסתכמת בהסתכלות חיצונית בלבד.

לפי ת"י 129 חלק 1, תחזוקת מטפים כוללת בדיקות שמטרתן לוודא שהמטף מתאים לשימוש ושמצבו מאפשר הפעלה תקינה. התדירות נקבעת לפי סוג המטף, חומר הכיבוי, הוראות התחזוקה והדרישות החלות על המבנה או העסק. לכן אין להסתמך על מועד אחיד לכל המטפים.

מה בודק תחזוקאי מטפים מוסמך

תחזוקאי מטפים מוסמך בוחן את המטף ואת הרכיבים שמשפיעים על פעולתו. בין היתר, הבדיקה עשויה לכלול:

• לחץ: בדיקת מצב הלחץ והתאמתו לסוג המטף ולנתוני היצרן.
• משקל: שקילת המטף כדי לזהות חוסר בחומר או שינוי שעשוי להצביע על דליפה.
• תקינות חיצונית: בדיקת מיכל, ידית, צינור, פין הביטחון, הנצרה, המדבקות וסימני פגיעה או קורוזיה.
• תוקף ותחזוקה: בדיקה שהמטף מסומן, מתועד ומתוחזק בהתאם לדרישות.
• התאמה למיקום: בחינה שהמטף עדיין מתאים לסיכון באזור שבו הוא מוצב.

כל ממצא נבחן בהקשר של סוג המטף והסביבה שבה הוא נמצא. מטף שנראה שלם מבחוץ עדיין עלול לדרוש טיפול, שקילה, מילוי או החלפה של רכיב.

אישור תקינות צריך להתבסס על בדיקה מקצועית מתועדת, לא על מראה חיצוני בלבד.

לאחר הבדיקה יש לתעד את הממצאים ולשמור את אישור התקינות. התיעוד מאפשר לבעל הבניין, למנהל העסק או לאחראי הבטיחות לעקוב אחר מצב המטפים, לזהות מטף שדורש טיפול ולרכז מסמכים בעת בדיקת רישוי או ביקורת מקצועית. בקשו שהאישור יכלול זיהוי ברור של המטף ושל הגורם שביצע את התחזוקה.

תדירות הבדיקות תלויה בסוג החומר, בסוג המטף, בתנאי הסביבה, ברמת החשיפה לפגיעה ובדרישות התקן והגורמים המוסמכים. מטף באזור לח, מאובק, חשוף לחומרים קורוזיביים או ממוקם ליד פעילות תפעולית עשוי לדרוש תשומת לב שונה ממטף הנמצא במשרד.

האתר מחבר עסקים לספקים מוסמכים, והספק המוסמך הוא שמבצע את הבדיקה, התחזוקה ומנפיק את מסמכי האישור. אם אינכם יודעים מתי בוצעה הבדיקה האחרונה או אם התיעוד חסר, פנו לספק מוסמך לבדיקת המטפים ולבחינת ההתאמה לדרישות החלות על הבניין.

הקשר בין מטף כיבוי אש למערכות בטיחות אש נוספות בבניין

מטף כיבוי אש בבניין הוא רכיב נקודתי בתוך מערך רחב, הכולל גילוי, גישה, ציוד כיבוי ותיאום בין בעלי התפקידים.

מטף מאפשר תגובה ראשונית לאירוע קטן, כאשר ניתן לפעול בלי לסכן את המשתמשים ובלי לעכב פינוי. הוא אינו מחליף מערכות שמזהות עשן, מספקות מים לכיבוי או מאפשרות לרכב חירום להגיע אל הבניין. לכן בוחנים את המטף לפי המקום שבו הוא מוצב, אך גם לפי הקשר שלו למערכות האחרות במבנה.

מערך בטיחות אש כולל בדרך כלל כמה שכבות משלימות:

• מערכות כיבוי אש - מספקות אמצעי פעולה בהתאם לסוג המבנה, רמת הסיכון והתשתיות.
• מערכות גילוי אש - נועדו לזהות סימנים מוקדמים לאירוע ולהתריע בפני השוהים בבניין.
• ברזי כיבוי אש - מאפשרים שימוש בציוד כיבוי המחובר לתשתית הבניין.
• תיק שטח - מרכז מידע תפעולי שעשוי לסייע לבעלי התפקידים ולגורמי החירום.
• דרכי גישה לרכב חירום - משפיעות על היכולת להגיע אל המבנה ולפעול בסביבתו.

הקשר בין הרכיבים חשוב במיוחד כאשר השריפה אינה נעצרת בשלב הראשוני. מטף שנמצא במיקום נגיש עשוי לסייע בתחילת האירוע, אך מערכת גילוי תקינה, גישה פנויה ותשתית כיבוי מתאימה משפיעות על המשך ההתמודדות. כל רכיב ממלא תפקיד אחר.

מטף הוא נקודת תגובה, לא תחליף למערך בטיחות אש מתואם.

האחריות הניהולית מתחילה במיפוי המערכות הקיימות ובשמירה על קשר בין המסמכים, הציוד והתשתיות. מנהל הבניין או העסק צריך לוודא שהמטפים אינם מוסתרים, שדרכי הגישה אינן חסומות, שהציוד מסומן ושמסמכי התחזוקה נשמרים. כאשר מתבצעים שינויים במבנה, בשימוש בחדרים או בציוד התפעולי, יש לבחון מחדש את ההתאמה של המערך.

לא כל תקלה נמצאת על המטף עצמו. ברז כיבוי חסום, תיק שטח שאינו מעודכן או מערכת גילוי שאינה מטופלת עלולים לפגוע בתגובה לאירוע גם כאשר המטף תקין. לכן כדאי לבקש מבעל מקצוע מוסמך לבחון את התמונה הכוללת, להתאים את המערכות למאפייני הבניין ולתאם את הבדיקה, התחזוקה או ליווי רישוי העסק באמצעות הספק המוסמך.

מתי כדאי לפנות לבעל-מקצוע מוסמך בנושא מטף כיבוי אש בבניין

מומלץ לפנות לבעל-מקצוע מוסמך לפני התקנת מטף כיבוי אש בבניין, בעת בדיקה, בתקלה או כשנדרש ליווי לרישוי עסק.

הפנייה רלוונטית גם כאשר אינכם בטוחים אם המטף הקיים מתאים לסיכון במבנה. תחזוקאי מטפים מוסמך יכול לבחון את סוג המטף, את מיקומו, את הנגישות אליו ואת מצבו התחזוקתי. אין לבצע התקנה, פירוק או בדיקה עצמאית של מטף.

פנו לבעל-מקצוע במצבים הבאים:

• התקנה ראשונית - כאשר הבניין, העסק או אזור הפעילות עדיין אינם מצוידים במטפים, יש לבחון את מאפייני השימוש והסיכונים לפני בחירת הציוד והמיקום.
• בדיקה תקופתית - כאשר הגיע מועד הבדיקה או כאשר מסמכי התחזוקה אינם ברורים, הספק המוסמך יכול לבדוק את מצב המטף ולתעד את הטיפול שבוצע.
• מטף שאינו תקין - חלודה, פגיעה בגוף המטף, מחוון שאינו תקין או אטימה שנפגעה מצדיקים פנייה לבדיקה מקצועית.
• שינוי במבנה או בשימוש - שיפוץ, שינוי ייעוד של חדר, הכנסת ציוד חדש או שינוי באזורי האחסון עשויים להשפיע על התאמת פתרון הכיבוי.
• ליווי לרישוי עסק - כאשר נדרש מסמך או תיאום מול הגורמים הרלוונטיים, בעל המקצוע יכול להסביר אילו בדיקות ומסמכים נדרשים בהתאם למאפייני העסק.

הבחירה בסוג הפנייה תלויה במצב הקיים, ולא רק בגיל המטף. כך נראה ההבדל בין המצבים המרכזיים:

בדיקת מטף אינה מסתכמת במבט חיצוני; היא צריכה להתבצע בידי תחזוקאי מטפים מוסמך ובהתאם למצב הציוד ולסביבת השימוש.

האתר מחבר אתכם לספקים מוסמכים שיכולים להגיע, לבדוק, לתחזק ולהסביר אילו פעולות נדרשות. למידע נוסף על ערים אחרות באתר, ניתן לעיין בעמודים על מטף כיבוי אש באר שבע, מטף כיבוי אש תל אביב.

השאירו פרטים לקבלת ייעוץ או הצעה מספק מוסמך. ציינו אם מדובר בהתקנה ראשונית, בדיקה, החלפת מטף, שינוי במבנה או ליווי לרישוי עסק, כדי שהפנייה תנותב לגורם המתאים.

שאלות נפוצות בנושא מטף כיבוי אש בבניין

מטף כיבוי אש בבניין נקבע לפי מאפייני המבנה, סוגי הסיכון, נגישות הציוד ודרישות הגורם המוסמך.

מי מוסמך להתקין, לבדוק ולתחזק מטף בבניין?

הפעולות האלה צריכות להתבצע בידי ספק מוסמך, ובכל הנוגע לתחזוקה גם בידי תחזוקאי מטפים מוסמך. הבדיקה כוללת את מצב המטף, האטימה, המחוון, הסימון ונגישות ההצבה. כאשר מדובר בעסק, כדאי לשלב את הבדיקה עם בחינת דרישות רישוי העסק מול הגורם הרלוונטי.

מה קובע תקן ישראלי ת"י 129 לגבי מספר ומיקום מטפים?

תקן ישראלי ת"י 129 משמש מסגרת לבחינת התאמת המטפים, מיקומם ותחזוקתם. הקביעה בפועל תלויה בשימוש במבנה, במוקדי הסיכון, בחלוקת החללים, בנגישות ובציוד הקיים. את ההתאמה הסופית כדאי לקבל מספק מוסמך, ובמקרה של רישוי עסק לבדוק גם מול רשות הכבאות וההצלה לישראל.

מה קורה אם המטף אינו עומד בדרישות?

מטף פגום, לא נגיש או כזה שאינו תואם את תנאי המבנה עלול לדרוש טיפול לפני המשך השימוש. הספק המוסמך עשוי להמליץ על:

• תחזוקה או מילוי בהתאם למצב הציוד.
• החלפה כאשר קיימת פגיעה בגוף המטף או באטימה.
• שינוי מיקום, סימון או התאמה לסיכון במקום.

לצד בדיקת הציוד, ייתכן שתידרש השלמת מסמכים או בחינה מחודשת לצורך רישוי העסק.

איך בוחרים את סוג המטף, והאם צריך לתעד בדיקות?

הבחירה נעשית לפי חומרי הבעירה והציוד שבסביבת המטף, ולא לפי גודל הבניין בלבד. יש לבקש מהספק פירוט של סוג המטף, מיקום ההצבה, פעולות התחזוקה ומסמכי הבדיקה. למידע נוסף על ערים אחרות באתר, ניתן לעיין בעמודים על מטף כיבוי אש ירושלים, מטף כיבוי אש כפר סבא, או בנושא מטף כיבוי אש לקנייה. מידע על עלות השירות מופיע בעמוד מטף כיבוי אש כמה עולה.